ניאו סוגרת 100 מיליון דולר כדי לשים ברקס על כאוס האייג'נטים הארגוני

ניאו (Neo) יוצאת היום (א') ממצב סטאלת' עם גיוס של 100 מיליון דולר (כ-370 מיליון שקל), מתוכם 75 מיליון דולר (כ-277 מיליון שקל) בסבב A, ומצהירה על כוונה לבנות את שכבת השליטה החסרה בעידן התוכנה האייג'נטית. את הסיבוב הובילו שתיים מהקרנות הכבדות בעמק, אנדרסן הורוביץ (a16z) ובסמר ונצ'ר פרטנרס, ולצידן קראפט ונצ'רס ומרלין ונצ'רס; אבל הכותרת האמיתית מבחינת האקוסיסטם המקומי נמצאת ברשימת האנג'לים: אסף רפפורט, מנכ"ל ומייסד וויז, והזמר עומר אדם, לצד שחקן העבר זאזה פאצ'וליה. רפפורט, שנחשב לאחד המשקיעים הפרטיים הפעילים בסצנה הישראלית, לא נכנס כמשקיע אסטרטגי של וויז אלא כמי שמהמר מכיסו על הכיוון שאליו הולך שוק האבטחה.

הבעיה שניאו מנסה לפתור פשוטה על הנייר ומורכבת בפרודקשן: מערכי האבטחה הקיימים נבנו עבור קוד דטרמיניסטי, אבל הארגונים רצים לאמץ אייג'נטים אוטונומיים שפועלים בתוך יישומים מאושרים, לעיתים בלי שלצוות הכחול יש מושג מה הם עושים בזמן אמת. לפי גרטנר, רק 5% מהיישומים הארגוניים הכילו יכולות אייג'נטיות ב-2025, אבל המספר צפוי לקפוץ ל-40% עד סוף 2026. הפער הזה בין קצב האימוץ ליכולת הנראות הוא וקטור התקיפה החדש, וניאו ממצבת את עצמה כמי שסוגרת אותו עם "Agentic Software Control", שכבה שיושבת בתוך הראנטיים וממפה כל סוכן, תוסף, שרת MCP או תוכנה מסורתית שקיבלה יכולות אוטונומיות.

הפלטפורמה לא מסתפקת בלוגינג; היא בונה מה שהחברה מכנה "ניאו-וורס", מאגר ידע שמתעדכן ברצף ומכיל פרופילי סיכון, יכולות ודפוסי התנהגות של כל רכיב. המערכת מתעדת כל פעולה ומייחסת אותה לגורם האחראי, משתמש, אייג'נט, אפליקציה או זהות, ומאפשרת לאכוף מדיניות ברמת הקבוצה או הזהות: חסימת פעולות מסוכנות, ניתוב מחדש של פרומפטים שחרגו מגבולות הגזרה, ומניעת גישת API לא מורשית, הכל בתוך שכבת התוכנה עצמה בלי להעביר את האכיפה לכלי חיצוני. ניק וורנר, המנכ"ל, שניהל את ה-GTM של סנטינל וואן והיה COO בהנפקה שלה, מנסח את זה בפשטות: ארגונים צריכים לדעת למה התוכנה מסוגלת, מה היא עושה בפועל, ואיך לאשר לה לפעול, בלי להאט את הביזנס.

מאחורי הקלעים יושב צוות עם DNA התקפי והגנתי עמוק: שלומי סאלם, שניהל למעלה מעשור את הנדסת הזיהוי בסנטינל והוביל את צוות מחקר האיומים הפנימי, וערן שיראזי, ממייסדי איזיסנד. אליהם הצטרפו יוצאי וויז ופאלו אלטו נטוורקס. הנוכחות של רפפורט בקאפ טייבל אינה מקרית, היא מסמנת שהאתגר הבא אחרי אבטחת הענן הוא אבטחת כוח העבודה הסינתטי, ושהמודל של "נראות ואכיפה בזמן אמת" שוויז הביאה לענן עובר עכשיו אדפטציה לשכבת האפליקציה והאייג'נט.

הכסף החדש מיועד להרחבת צוותי הפיתוח, השיווק והמכירות, אבל המבחן האמיתי יהיה מהירות האינטגרציה: היכולת לשבת על ה-endpoint, בדפדפן, ובשכבת הזהויות בו-זמנית, בלי לייצר חיכוך שהמפתחים והאנליסטים יעקפו. אם ניאו תצליח להפוך את ה"ניאו-וורס" לסטנדרט דה-פקטו למיפוי יכולות אייג'נטיות, בדומה למה ש-MITRE ATT&CK עשה לתוקפים, היא תהפוך לתשתית קריטית בדיוק כשהארגונים מגלים שהפרודקשן שלהם מלא בעובדים דיגיטליים שאף אחד לא חתם על החוזה שלהם.