המיספריק יוצאת מהצללים אחרי שש שנים עם מודל שמפענח את שפת המוח ב-15 דקות

אחרי שש שנים של עבודה שקטה מתחת לרדאר, הסטארט-אפ הישראלי המיספריק (Hemispheric) חושף היום את "דקארט" (Descartes), מודל בינה מלאכותית בן שישה מיליארד פרמטרים שלמד לתרגם פעילות חשמלית גולמית למדדים קליניים ברורים. הבשורה המעשית: קסדה קלת משקל עם עשרות חיישני EEG, שמתחברת לטאבלט או לסמארטפון, ומספקת בתוך רבע שעה תמונה אובייקטיבית של תפקוד המוח בלי ניתוח, בלי הזרקה ובלי שאלונים סובייקטיביים.

את החברה הקימו ד"ר חגי לאלזר, חוקר מדעי מוח, וגידי ליטוין, שכבר חתום על אקזיט משמעותי אחד: הוא היה ממייסדי RealFace, שנרכשה על ידי אפל והטכנולוגיה שלה הפכה ל-Face ID, ובהמשך הוביל את פיתוח ה-AI עבור משקפי ה-Vision Pro. השילוב הזה, מומחיות עמוקה בנוירוביולוגיה לצד ניסיון מוכח בהבאת מודלים כבדים למוצרי קצה במיליארדי מכשירים, מסביר איך צוות של 112 עובדים, רובם דוקטורנטים, הצליח לבנות תשתית איסוף נתונים עצמאית ולאמן מודל על יותר מ-250 אלף שעות EEG של למעלה מ-100 אלף נבדקים (כ-192 מיליון שקל גויסו עד כה מקרנות מובילות).

הפער שדקארט מנסה לסגור הוא כמעט אבסורדי ברפואה המודרנית: יש בדיקות דם ללב, ספירומטריה לריאות, הדמיה לעצמות, אבל למוח, האיבר הכי מורכב בגוף, אין עדיין "בדיקת דם" תפקודית. אבחנות של דיכאון, PTSD, פרקינסון או ירידה קוגניטיבית מוקדמת נשענות כיום כמעט בלעדית על שיחה עם המטופל ושאלונים סטנדרטיים. דקארט נבנה בדיוק למרחב הזה: כמו ש-LLM לומד את הסמנטיקה של שפה טבעית, המודל הזה לומד את ה"תחביר" החשמלי של המוח, ומזהה דפוסים שחוזרים על עצמם למרות השונות העצומה בין אדם לאדם.

האתגר הטכני המרכזי, מסביר ליטוין, היה בדיוק אותה שונות, אותו אות EEG נראה אחרת לגמרי אצל שני אנשים בריאים. הפתרון לא היה אלגוריתם חכם יותר אלא סקייל: הקמת אתרי איסוף ייעודיים, תשתית מחשוב ייעודית לדאטה מוחי, ומאגר פרטי שהופך לגדול מסוגו בעולם. זה מה שאפשר למודל להכליל מהפרט לכלל ולייצר מדדים כמותיים שמבדילים, למשל, בין תת-סוגים של דיכאון או מזהים mTBI (חבלה מוחית קלה שלא נראית בהדמיה רגילה).

כרגע החברה מכוונת לשוק האמריקאי והאירופי: המערכת כבר הוצגה בפני ה-CDRH, זרוע המכשור הרפואי של ה-FDA, ובמקביל מתנהלים פיילוטים עם גופים ממשלתיים וחברות פארמה. היישומים הראשונים ממוקדים בבריאות הנפש ובנוירולוגיה, PTSD, דיכאון, חרדה, סכיזופרניה ואלצהיימר, אבל החזון של לאלזר רחב יותר: להפוך את בדיקת המוח לחלק שגרתי מביקור אצל רופא המשפחה, בדיוק כמו ספירת דם. אם יצליחו לעבור את משוכות הרגולציה וההטמעה בקליניקה, זו תהיה הפעם הראשונה שהמוח מקבל את אותו יחס כמותי, מדיד ובר-השוואה ששמור היום לשאר האיברים.