משטרת ברלין מפעילה מעקב AI ברחובות בלי זיהוי פנים

המערכת עולה לאוויר באוגוסט

באוגוסט הקרוב תתחיל משטרת ברלין להריץ פיילוט של מערכת ניטור וידאו מבוססת בינה מלאכותית בשתי נקודות חיכוך מוכרות, גשר ורשאוור (Warschauer Brücke) וכיכר קוטבוסר טור (Kottbusser Tor). את האלגוריתם פיתחה חברת Adesso הגרמנית, והוא אמור לסרוק את הזרמת הווידאו בזמן אמת, לזהות דפוסי תנועה חריגים בהמון ולשלוח התראה למוקד. התקציב: 4.6 מיליון אירו (כ-18 מיליון שקל).

מה בדיוק רואה האלגוריתם

המערכת לא מבצעת זיהוי ביומטרי. הפנים והלבוש מוסתרים, ועל המסכים של הקצינים התורנים מופיעים רק קווי מתאר סכמטיים, מעין "צללים" שמייצגים גופים נעים. הקצין הוא זה שמחליט אם הקונטור מצדיק הקפצת ניידת. בגרמנית קוראים לזה Mustererkennung ohne Personenbezug, זיהוי תבניות ללא ייחוס אישי, והכוונה היא לעמוד בדרישות ה-GDPR ובחוק הגנת המידע הפדרלי.

הביקורת: "זה יפגע באנשים עם מוגבלות מוטורית"

ארגוני זכויות אדם לא קונים את ההפרדה בין תנועה לזהות. הטענה המרכזית: המודל עלול לסמן כ"חריג" אנשים שזזים אחרת, מי שסובלים מהפרעות נוירולוגיות, תופעות לוואי של תרופות, או מצבי התמכרות, ולהפוך אותם למטרה לשיטור יתר. בגרמניה הדיון הזה מגיע עם מטען היסטורי כבד; כל הרחבה של מעקב מדינתי נמדדת מול Verhältnismäßigkeitsgrundsatz (עיקרון המידתיות) שמגביל את המדינה מלפגוע בפרטיות אלא אם כן התועלת מוכחת והפגיעה מינימלית.

היעד הבא: בניינים ומתקנים

אם הפיילוט יוכתר כמוצלח, הכוונה היא לגלגל את אותה טכנולוגיה לשמירה אוטומטית על מבנים ומתקנים כבר בסוף 2026. בשלב הזה המערכת תעבור ממרחב ציבורי פתוח, שבו כל עובר אורח נכנס לפריים, למרחבים מוגדרים עם הרשאות כניסה ברורות. ההבדל המשפטי משמעותי: בשטח פרטי מותר למדוד התנהגות ברזולוציה גבוהה יותר, אבל גם שם בתי המשפט בגרמניה דורשים שקיפות על נתוני האימון ושיעורי שגיאה לפי קבוצות אוכלוסייה.